רגבים רגבים בע"מ נ' מתאים לי חנויות (1997) בע"מ

פסק דין

זו תביעה כספית ע"ס 43,236 ₪ שהיא יתרת חוב נטענת של הנתבעת לתובעת, ובגין ביצוע עבודות בינוי, חשמל וצבע בחנות הנתבעת בקניון באשקלון. לטענת התובעת לא שולמה לה מלוא תמורת העבודה, ועל פי חשבון סופי שהגישה ואושר על ידי המפקח מטעם הנתבעת.

לטענת הנתבעת , לתובעת שולמה תמורה מעבר לסכום החוזי המקורי – 82,000 ₪, לפני מע"מ, באשר לפי החשבון הסופי שהוגש ואושר על ידי המפקח, היה עליה לשלם סכום של 88,325.8 ₪. וסכום זה שולם במלואו וללא כל עיכובים, ובקיזוז חיוב מגיע של 1,800 ₪ בצירוף מע"מ .

מטעם התובעת העידו ה"ה צרפתי רמי הבעלים, וכן צרפתי רגב ששימש מנהל עבודה בפרוייקט נשוא התביעה. מטעם הנתבעת העידו המפקח מטעמה על העבודות, מר גדי רווח , וכן עובד מטעמו באותה תקופה, מר ירון נשר. בסיום הדיון, סיכומו הפרקליטים .

לטענת התובעת בוצעו שינויים ותוספות בפרוייקט לבקשת הנתבעת, מר רווח עצמו לא היה בשטח, אלא אדם בשם חנן אלרז, עימו היתה התובעת בקשר יום יומי, נטען כי יש לזקוף לחובת הנתבעת את אי הבאתו לעדות.

נטען שהתובעת הגישה חשבון סופי ע"ס כ-120,000 ₪ לפני מע"מ, אותו ערך מר רגב צרפתי ומהנדס מטעם התובעת, ועדות מר צרפתי לא נסתרה, ולענין אישור שמר נשר נתן לאותו לחשבון. התובעת תמהה איך ניתן לבדוק ולאשר חשבון סופי בלי להגיע למקום, לגבי כלל העבודות, וכאשר מסתבר, שמר נשר אינו מבין בעבודות חשמל, שלבחינתן הגיע, ומנגד עומד חשבון סופי מפורט. נטען שהתנהלות הנתבעת ביחס לחשבון הסופי, היתה בלתי הגיונית ומחוסרת תום לב, ותוך נהלי עבודה לא תקינים. אכן נדרש אישור התובעת לחשבון המוגש, אך בצידו קיימת חובה לבדוק אותו עניינית ובאופן ראוי, וככל שיש מחלוקות, לזמן מפגש עם הנוגעים בדבר לפתרונן, דבר זה לא נעשה, התובעת, למעשה סברה, שהחשבון אושר כולו, ורק במסגרת כתבי הטענות בתיק , הסתבר לה שיש השגות בענין, וכן התגלו מספר טעויות חשבונאיות. התובעת מתנגדת לקיזוז הנטען בגין עבודות חשמל, וכן מתנגדת לעמדת הנתבעת שחיזוקי פלדה בקירות הגבס, כלולים במחיר המקורי והחוזי של הקירות.

הנתבעת טוענת כי ההתקשרות בין הצדדים מבוססת על הסכם שצורף לתביעה , לפי סעיף 7 להסכם, נדרש אישור מפקח לעבודות לתשלום תמורת עבודות, והשאלה היא מדוע לא נדרש מראש, אישורו של המפקח, מר רווח לשינויים לגביהם הוגשו חיובים נוספים בחשבון הסופי ושעולה כ 50% על המחיר החוזי. הודגש, שלפי התביעה אין מדובר בתביעה לשכר ראוי, ושיש לשלם על מה שנעשה ולא אושר, אלא שהטענה הבסיסית הינה שהחשבון אושר, והנתבעת בשרירות לא משלמת אותו, מה שהוכחש בתוקף ולנוכח התייחסות המפקח מר רווח לאותו חשבון סופי שבחלקו מאשר דרישות מסוימות, ובחלקו דוחה אחרות, ומגיע לחשבון סופי ששולם. מכאן נטען לשינוי חזית הטענות לאחר הגשת ההגנה. תשובת התובעת בעניין, שהסתבר לה שיש טענה שמר רווח בדק את החשבון ואישר רק חלקו, רק לאחר הגשת ההגנה. הנתבעת טוענת שאין לקבל גרסת התובעת שלא ידעה שהחשבון לא אושר במלואו, והראיה שלא קבלה סכומו, ואף בדיון אשר העד מר רמי צרפתי, שניסה להשיג את המפקח מר רווח , וזאת משום שידע שהחשבון הסופי לא אושר. לטענת התובעת יכלה להסיק מן העובדה שהייתה בקשר יומיומי עם מפקח אחר מטעם מר רווח, מר אלרז שהיה שלוחו, ואישר את אותן עבודות נוספות, שאותן עבודות מאושרות.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים אני מחליט:

לפי החשבון הסופי הנדרש והמתוקן, המחלוקת העיקרית הינה בקשר לסך (המחירים אינם כוללים מע"מ) כ-10,000 ₪ דרישה סופית בקשר לכלל העבודות, לפי החוזה, ובגינן אושר כ-81,000 ₪, מול דרישה של 91,000 ₪ . וכן דרישה ל-29,000 ₪ בגין עבודות נוספות (בינוי וחשמל), בגינן אושר הסך של 7,600 ₪.

ברור מן הדיון שהחשבון הסופי שהוגש על ידי התובעת לא אושר על ידי המפקח, אלא אושרו תוספות ושינויים מסוימים ובקנה מידה קטן. במקום מחיר חוזי (לפני מע"מ) של 82,000 ₪, אושר לסיום עבודה, כ-88,000 ₪ .

לא שוכנעתי , ולא הורם הנטל בענין, טענת התובעת שהחשבון הסופי שהגישה אושר כפי שהוא, הדברים נסתרים מעדות המפקח מר רווח ומן החשבון הסופי המתוקן שצורף לתצהירו. מר נשר שהגיע מטעם רווח, לא יכל לאשר את כלל העבודות. מכיוון שלמעשה אין חולק שהגיע לבדיקת עבודות החשמל בלבד, ולמעשה ערך ספירת מלאי בהוראת מר רווח ולצורך אישור החשבון, ושעבודות החשמל הינן רק חלק קטן ממנו ולא עיקרי. לא שוכנעתי גם באופן מספק שהעוזר אלרז, אישר בשם המפקח רווח את מחיר התוספות הנדרשות, ולהבדיל מביצוע פיקוח שוטף. בסעיף 13 לתצהיר מר רמי צרפתי מפורטות מספר השגות לגבי אי אישורי פריטים, כאלו ואחרים, ע"י מר רווח, לחלקם התייחס מר רווח בדיון. אני סבור, שאין מקום לדחות את הטענות בענינים אלו, ובשל הרחבת חזית נטענת, ונוכח החלטת כבוד השופטת רסלר מיום 16.11.08. יחד עם זאת, אין פירוט בתצהירי התובעים לגבי כל הפריטים שבמחלוקת, ולגבי חלק מן הפריטים שצויינו בסעיף 13 , הינו דל. מכל מקום, מכלל הראיות שבפני, לא השתכנעתי שעבודות החשמל נעשו ברמה נמוכה, כטענת הנתבעת, ולא ראיתי שהיה מקום להפחית 1,000 ₪ בגין בדיקה (סעיף 01.08.090), ובגין עבודות נוספות , תיקון גופי תאורה , ( סעיף 99.08.130 ) אושר 180 במקום 3,500 ומגיעה היתרה בסך 3,320 ₪. כן לא שוכנעתי כי היתה הצדקה לקזז סך 1,800 ₪ ובגין הגעת חשמלאי מטעם הנתבע. למעט פריטים אלו, לא שוכנעתי באופן מספק ולגופו כי מגיעים סכומים נוספים שלא אושרו.

היוצא מכאן, שלתובעת מגיע סך 5,120 ₪ לפני מע"מ (5,120 =1,000+3,320+1,800) ובגין אותם סכומים שהופחתו ומגיעים לטעמי. כן לא נסתר האמור בסעיף 15 לתצהיר מנהל התובעת, לפיו גם על פי החשבון המאושר של מר רווח, נותר חוב פתוח, לרבות בגין טעות חשבונית בסך 3,125 לפני מע"מ.

מכל האמור עולה שלגופם של דברים, ולסיום החשבון, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,245 ₪ , בתוספת מע"מ כחוק, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 31.5.06, ועד ליום התשלום בפועל. ואני מחייב את הנתבעת לשלם סכום זה לתובעת.

בנסיבות, ומשהתקבלה התביעה רק בחלקה הקטן, לא ראיתי מקום ליתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו. ( ואין באמור כמובן, לפגוע בצווים פרטניים להוצאות, שנקבעו במהלך התיק).

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"א,26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: